תשׁב אנושׁ עד דכא ותאמר שׁובו בני אדם׃
תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד־דַּכָּ֑א וַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בְנֵי־אָדָֽם׃
תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד־דַּכָּ֑א וַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בְנֵי־אָדָֽם׃
בזעת אפיך תאכל לחם עד שׁובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשׁוב׃
אשׁר בידו נפשׁ כל חי ורוח כל בשׂר אישׁ׃
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישׁובון׃
תצא רוחו ישׁב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשׁתנתיו׃
וישׁב העפר על הארץ כשׁהיה והרוח תשׁוב אל האלהים אשׁר נתנה׃
אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשׂה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושׁם ימתו׃