קהלת 12:7 - Masoretic Text 1524

וישׁב העפר על הארץ כשׁהיה והרוח תשׁוב אל האלהים אשׁר נתנה׃

תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני

וְיָשֹׁ֧ב הֶעָפָ֛ר עַל־הָאָ֖רֶץ כְּשֶׁהָיָ֑ה וְהָר֣וּחַ תָּשׁ֔וּב אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר נְתָנָֽהּ׃

Westminster Leningrad Codex

וְיָשֹׁ֧ב הֶעָפָ֛ר עַל־הָאָ֖רֶץ כְּשֶׁהָיָ֑ה וְהָר֣וּחַ תָּשׁ֔וּב אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר נְתָנָֽהּ׃

תנ"ך וברית חדשה בתרגום דליטש

וְיָשֹׁ֧ב הֶעָפָ֛ר עַל־הָאָ֖רֶץ כְּשֶׁהָיָ֑ה וְהָר֣וּחַ תָּשׁ֔וּב אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר נְתָנָֽהּ׃

קהלת 12:7 הפניות הצלבה

בראשית 18:27

ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃

בראשית 2:7

וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשׁמת חיים ויהי האדם לנפשׁ חיה׃

בראשית 3:19

בזעת אפיך תאכל לחם עד שׁובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשׁוב׃

איוב 20:11

עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשׁכב׃

איוב 7:21

ומה לא תשׂא פשׁעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשׁכב ושׁחרתני ואינני׃

תהלים 103:14

כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו׃

תהלים 104:29

תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישׁובון׃

תהלים 146:4

תצא רוחו ישׁב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשׁתנתיו׃

תהלים 31:6

(31:7) שׂנאתי השׁמרים הבלי שׁוא ואני אל יהוה בטחתי׃

תהלים 90:3

תשׁב אנושׁ עד דכא ותאמר שׁובו בני אדם׃

ישעיה 57:16

כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשׁמות אני עשׂיתי׃

ירמיה 38:16

וישׁבע המלך צדקיהו אל ירמיהו בסתר לאמר חי יהוה את אשׁר עשׂה לנו את הנפשׁ הזאת אם אמיתך ואם אתנך ביד האנשׁים האלה אשׁר מבקשׁים את נפשׁך׃

דניאל 12:2

ורבים מישׁני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם׃

זכריה 12:1

משׂא דבר יהוה על ישׂראל נאם יהוה נטה שׁמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו׃

במדבר 16:22

ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשׂר האישׁ אחד יחטא ועל כל העדה תקצף׃

במדבר 27:16

יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשׂר אישׁ על העדה׃