לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃
לְדָוִ֨ד ׀ בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ צוּרִ֗י הַֽמְלַמֵּ֣ד יָדַ֣י לַקְרָ֑ב אֶ֝צְבְּעוֹתַ֗י לַמִּלְחָמָֽה׃
לְדָוִ֨ד ׀ בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ צוּרִ֗י הַֽמְלַמֵּ֣ד יָדַ֣י לַקְרָ֑ב אֶ֝צְבְּעוֹתַ֗י לַמִּלְחָמָֽה׃
מלמד ידי למלחמה ונחת קשׁת נחושׁה זרעתי׃
ויאמר למלך ישׂראל הרכב ידך על הקשׁת וירכב ידו וישׂם אלישׁע ידיו על ידי המלך׃
(18:3) יהוה סלעי ומצודתי ומפלטי אלי צורי אחסה בו מגני וקרן ישׁעי משׂגבי׃
(18:4) מהלל אקרא יהוה ומן איבי אושׁע׃
(18:32) כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו׃
(18:35) מלמד ידי למלחמה ונחתה קשׁת נחושׁה זרועתי׃
(18:36) ותתן לי מגן ישׁעך וימינך תסעדני וענותך תרבני׃
(60:14) באלהים נעשׂה חיל והוא יבוס צרינו׃
היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושׁיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃
לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישׁענו׃
בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים׃
אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשׁו כל הנחרים׃