ביום קראתי ותענני תרהבני בנפשׁי עז׃
בְּי֣וֹם קָ֭רָֽאתִי וַֽתַּעֲנֵ֑נִי תַּרְהִבֵ֖נִי בְנַפְשִׁ֣י עֹֽז׃
בְּי֣וֹם קָ֭רָֽאתִי וַֽתַּעֲנֵ֑נִי תַּרְהִבֵ֖נִי בְנַפְשִׁ֣י עֹֽז׃
(18:7) בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשׁוע ישׁמע מהיכלו קולי ושׁועתי לפניו תבוא באזניו׃
קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה׃
יהוה עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי ומשׁירי אהודנו׃
יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשׁלום׃
(34:8) חנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם׃
(63:9) דבקה נפשׁי אחריך בי תמכה ימינך׃
הנה אל ישׁועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישׁועה׃
אל תירא כי עמך אני אל תשׁתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי׃
והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשׁמע׃
קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃
ויסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני׃
ויאמר אל תירא אישׁ חמדות שׁלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני׃
וגברתים ביהוה ובשׁמו יתהלכו נאם יהוה׃
ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו כי מרה נפשׁ כל העם אישׁ על בנו ועל בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו׃