מלאכי 1:4 - Masoretic Text 1524

⁴ כי תאמר אדום רשׁשׁנו ונשׁוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשׁעה והעם אשׁר זעם יהוה עד עולם׃

תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני

⁴ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֱד֜וֹם רֻשַּׁ֗שְׁנוּ וְנָשׁוּב֙ וְנִבְנֶ֣ה חֳרָב֔וֹת כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הֵ֥מָּה יִבְנ֖וּ וַאֲנִ֣י אֶהֱר֑וֹס וְקָרְא֤וּ לָהֶם֙ גְּב֣וּל רִשְׁעָ֔ה וְהָעָ֛ם אֲשֶׁר־זָעַ֥ם יְהוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃

Westminster Leningrad Codex

⁴ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֱד֜וֹם רֻשַּׁ֗שְׁנוּ וְנָשׁוּב֙ וְנִבְנֶ֣ה חֳרָב֔וֹת כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הֵ֥מָּה יִבְנ֖וּ וַאֲנִ֣י אֶהֱר֑וֹס וְקָרְא֤וּ לָהֶם֙ גְּב֣וּל רִשְׁעָ֔ה וְהָעָ֛ם אֲשֶׁר־זָעַ֥ם יְהוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃

תנ"ך וברית חדשה בתרגום דליטש

⁴ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֱד֜וֹם רֻשַּׁ֗שְׁנוּ וְנָשׁוּב֙ וְנִבְנֶ֣ה חֳרָב֔וֹת כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הֵ֥מָּה יִבְנ֖וּ וַאֲנִ֣י אֶהֱר֑וֹס וְקָרְא֤וּ לָהֶם֙ גְּב֣וּל רִשְׁעָ֔ה וְהָעָ֛ם אֲשֶׁר־זָעַ֥ם יְהוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃

מלאכי 1:4 הפניות הצלבה

איוב 12:14

הן יהרוס ולא יבנה יסגר על אישׁ ולא יפתח׃

איוב 34:29

והוא ישׁקט ומי ירשׁע ויסתר פנים ומי ישׁורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃

איוב 9:4

חכם לבב ואמיץ כח מי הקשׁה אליו וישׁלם׃

תהלים 127:1

שׁיר המעלות לשׁלמה אם יהוה לא יבנה בית שׁוא עמלו בוניו בו אם יהוה לא ישׁמר עיר שׁוא שׁקד שׁומר׃

תהלים 137:7

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושׁלם האמרים ערו ערו עד היסוד׃

תהלים 33:10

יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשׁבות עמים׃

משלי 21:30

אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד יהוה׃

ישעיה 10:4

בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃

ישעיה 11:14

ועפו בכתף פלשׁתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משׁלוח ידם ובני עמון משׁמעתם׃

ישעיה 34:10

לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשׁנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר׃

ישעיה 34:5

כי רותה בשׁמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשׁפט׃

ירמיה 31:17

וישׁ תקוה לאחריתך נאם יהוה ושׁבו בנים לגבולם׃

ירמיה 49:20

לכן שׁמעו עצת יהוה אשׁר יעץ אל אדום ומחשׁבותיו אשׁר חשׁב אל ישׁבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישׁים עליהם נוהם׃

ירמיה 49:7

לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃

ירמיה 49:8

נסו הפנו העמיקו לשׁבת ישׁבי דדן כי איד עשׂו הבאתי עליו עת פקדתיו׃

ירמיה 5:17

ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשׁשׁ ערי מבצריך אשׁר אתה בוטח בהנה בחרב׃

איכה 3:37

מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

יחזקאל 11:10

בחרב תפלו על גבול ישׂראל אשׁפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה׃

יחזקאל 25:13

לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃

יחזקאל 25:14

ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישׂראל ועשׂו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃

יחזקאל 26:14

ונתתיך לצחיח סלע משׁטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה׃

יחזקאל 35:4

עריך חרבה אשׂים ואתה שׁממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃

יחזקאל 35:9

שׁממות עולם אתנך ועריך לא תישׁבנה וידעתם כי אני יהוה׃

עמוס 1:11

כה אמר יהוה על שׁלשׁה פשׁעי אדום ועל ארבעה לא אשׁיבנו על רדפו בחרב אחיו ושׁחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שׁמרה נצח׃

עמוס 3:15

והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השׁן וספו בתים רבים נאם יהוה׃

עמוס 5:11

לכן יען בושׁסכם על דל ומשׂאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשׁבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשׁתו את יינם׃

עמוס 6:11

כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃

עמוס 6:2

עברו כלנה וראו ולכו משׁם חמת רבה ורדו גת פלשׁתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם׃

עבדיה 1:1

חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שׁמועה שׁמענו מאת יהוה וציר בגוים שׁלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃

עבדיה 1:10

מחמס אחיך יעקב תכסך בושׁה ונכרת לעולם׃

מלאכי 1:3

ואת עשׂו שׂנאתי ואשׂים את הריו שׁממה ואת נחלתו לתנות מדבר׃