ירמיה 21:6 - Masoretic Text 1524

⁶ והכיתי את יושׁבי העיר הזאת ואת האדם ואת הבהמה בדבר גדול ימתו׃

תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני

⁶ וְהִכֵּיתִ֗י אֶת־יֽוֹשְׁבֵי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָדָ֖ם וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה בְּדֶ֥בֶר גָּד֖וֹל יָמֻֽתוּ׃

Westminster Leningrad Codex

⁶ וְהִכֵּיתִ֗י אֶת־יֽוֹשְׁבֵי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָדָ֖ם וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה בְּדֶ֥בֶר גָּד֖וֹל יָמֻֽתוּ׃

תנ"ך וברית חדשה בתרגום דליטש

⁶ וְהִכֵּיתִ֗י אֶת־יֽוֹשְׁבֵי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָדָ֖ם וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה בְּדֶ֥בֶר גָּד֖וֹל יָמֻֽתוּ׃

ירמיה 21:6 הפניות הצלבה

בראשית 6:7

ויאמר יהוה אמחה את האדם אשׁר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמשׂ ועד עוף השׁמים כי נחמתי כי עשׂיתם׃

ישעיה 6:11

ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשׁר אם שׁאו ערים מאין יושׁב ובתים מאין אדם והאדמה תשׁאה שׁממה׃

ירמיה 14:12

כי יצמו אינני שׁמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם׃

ירמיה 16:4

ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השׁמים ולבהמת הארץ׃

ירמיה 20:4

כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב׃

ירמיה 32:24

הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשׂדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשׁר דברת היה והנך ראה׃

ירמיה 33:12

כה אמר יהוה צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב מאין אדם ועד בהמה ובכל עריו נוה רעים מרבצים צאן׃

ירמיה 34:17

לכן כה אמר יהוה אתם לא שׁמעתם אלי לקרא דרור אישׁ לאחיו ואישׁ לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם יהוה אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה לכל ממלכות הארץ׃

ירמיה 36:29

ועל יהויקים מלך יהודה תאמר כה אמר יהוה אתה שׂרפת את המגלה הזאת לאמר מדוע כתבת עליה לאמר בא יבוא מלך בבל והשׁחית את הארץ הזאת והשׁבית ממנה אדם ובהמה׃

ירמיה 42:22

ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשׁר חפצתם לבוא לגור שׁם׃

ירמיה 7:20

לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השׂדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה׃

יחזקאל 12:16

והותרתי מהם אנשׁי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשׁר באו שׁם וידעו כי אני יהוה׃

יחזקאל 14:13

בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושׁברתי לה מטה לחם והשׁלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה׃

יחזקאל 14:17

או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה׃

יחזקאל 14:19

או דבר אשׁלח אל הארץ ההיא ושׁפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה׃

יחזקאל 14:21

כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שׁפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שׁלחתי אל ירושׁלם להכרית ממנה אדם ובהמה׃

יחזקאל 33:27

כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשׁר בחרבות בחרב יפלו ואשׁר על פני השׂדה לחיה נתתיו לאכלו ואשׁר במצדות ובמערות בדבר ימותו׃

יחזקאל 33:29

וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שׁממה ומשׁמה על כל תועבתם אשׁר עשׂו׃

יחזקאל 7:15

החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשׁר בשׂדה בחרב ימות ואשׁר בעיר רעב ודבר יאכלנו׃

הושע 4:3

על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושׁב בה בחית השׂדה ובעוף השׁמים וגם דגי הים יאספו׃

מיכה 3:12

לכן בגללכם ציון שׂדה תחרשׁ וירושׁלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃

צפניה 1:3

אסף אדם ובהמה אסף עוף השׁמים ודגי הים והמכשׁלות את הרשׁעים והכרתי את האדם מעל פני האדמה נאם יהוה׃