Biblia Todo Logo
תנ"ך מקוון
- פרסומות -




ירמיה 2:7 - Masoretic Text 1524

7 ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שׂמתם לתועבה׃

ראה את הפרק עותק

תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני

7 וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֨אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתוֹעֵבָֽה׃

ראה את הפרק עותק

Westminster Leningrad Codex

7 וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֨אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתוֹעֵבָֽה׃

ראה את הפרק עותק

תנ"ך וברית חדשה בתרגום דליטש

7 וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֨אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתוֹעֵבָֽה׃

ראה את הפרק עותק




ירמיה 2:7
28 הפניות הצלבה  

וילכדו ערים בצרות ואדמה שׁמנה ויירשׁו בתים מלאים כל טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישׂבעו וישׁמינו ויתעדנו בטובך הגדול׃


וימרו וימרדו בך וישׁלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשׁר העידו בם להשׁיבם אליך ויעשׂו נאצות גדולת׃


אשׁר ברכו יהוה צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשׂה ידי אשׁור ונחלתי ישׂראל׃


ושׁלמתי ראשׁונה משׁנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת שׁקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי׃


לאמר הן ישׁלח אישׁ את אשׁתו והלכה מאתו והיתה לאישׁ אחר הישׁוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושׁוב אלי נאם יהוה׃


שׂאי עיניך על שׁפים וראי איפה לא שׁגלת על דרכים ישׁבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך׃


והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ׃


ויבאו וירשׁו אתה ולא שׁמעו בקולך ובתרותך לא הלכו את כל אשׁר צויתה להם לעשׂות לא עשׂו ותקרא אתם את כל הרעה הזאת׃


כי היו בני ישׂראל ובני יהודה אך עשׂים הרע בעיני מנערתיהם כי בני ישׂראל אך מכעסים אתי במעשׂה ידיהם נאם יהוה׃


יען משׁפטי לא עשׂו וחקותי מאסו ואת שׁבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃


ואביאם אל הארץ אשׁר נשׂאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שׁם את זבחיהם ויתנו שׁם כעס קרבנם וישׂימו שׁם ריח ניחוחיהם ויסיכו שׁם את נסכיהם׃


ביום ההוא נשׂאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשׁר תרתי להם זבת חלב ודבשׁ צבי היא לכל הארצות׃


לכן כה אמר אדני יהוה יען שׁכחת אותי ותשׁליכי אותי אחרי גוך וגם את שׂאי זמתך ואת תזנותיך׃


בן אדם בית ישׂראל ישׁבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני׃


לא ישׁבו בארץ יהוה ושׁב אפרים מצרים ובאשׁור טמא יאכלו׃


קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ׃


ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשׁר שׁלחתנו וגם זבת חלב ודבשׁ הוא וזה פריה׃


לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשׁר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃


כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃


ועשׂית הישׁר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשׁת את הארץ הטבה אשׁר נשׁבע יהוה לאבתיך׃


לעקוב אחרינו:

פרסומות


פרסומות