21 פסוקי התנ"ך על הקדושים בהתגלות

קדושה, חשבו על זה כמו בגד רוחני, משהו שמקדש אותנו, מפריד אותנו, עבור תכנית ומטרה. זה אומר להיות מוקדש לאלוהים, לשמור את עצמי עבורו, רחוק מכל טומאה של חטא. זה לא פשוט, זה מסע, מטרה שאני שואף אליה.

בספר חזון יוחנן, הקדושים הם אלו שנשארים נאמנים לאלוהים, עד הסוף ממש, ויזכו לחיי נצח. זה נותן לי תקווה, כוח, בתוך כל הקשיים של החיים. הקדושים האלה, הם כמו סמל של גאולה, של אור בקצה המנהרה.

כתוב שם (חזון יוחנן ה':ח') שאלוהים שומר את התפילות שלנו, כמו בתוך כוסות זהב מלאות קטורת. זה מדהים, נכון? לחשוב שאלוהים שומר כל תפילה, כל בקשה. תודה לך, אבא, שאתה תמיד זוכר אותי, שאתה מקשיב.

‏ בָּזֹאת סַבְלָנוּתָם שֶׁל־הַקְּדֹשִׁים הַשֹּׁמְרִים אֶת־מִצְוֹת הָאֱלֹהִים וְאֶת־אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ׃

‏ וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָת וְהֵן מְלֵאוֹת עֵינַיִם מִסָּבִיב וּמִלִּפְנִים וְאֵין־דֳּמִי לָהֶן יוֹמָם וָלַיְלָה וְאֹמְרוֹת קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהוָֹה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הָיָה וְהוֶֹה וְיָבוֹא׃

‏ וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנָי הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲמִתִּי עַד־מָתַי לֹא תִשְׁפֹּט וְלֹא־תִקּוֹם אֶת־דָּמֵינוּ מִיֹּשְׁבֵי הָאָרֶץ׃

‏ וַיִּנָּתֶן לָהּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם־הַקְּדֹשִׁים וּלְנַצְּחָם וַתִּנָּתֶן לָהּ מֶמְשָׁלָה עַל־כָּל־מִשְׁפָּחָה וָעָם וְלָשׁוֹן וָגוֹי׃

‏ כִּי דַּם קְדֹשִׁים וּנְבִיאִים שָׁפָכוּ וְדָם הִשְׁקִיתָם כִּי־גְמוּל יָדָם הוּא׃

‏ וּמִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ חֵלֶק בַּתְּחִיָּה הָרִאשׁוֹנָה אַשְׁרָיו וְקָדוֹשׁ הוּא בָּהֶם לֹא־יִשְׁלֹט הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי כִּי יִהְיוּ כֹּהֲנִים לֵאלֹהִים וְלִמְשִׁיחוֹ וּמָלְכוּ אִתּוֹ אֶלֶף שָׁנִים׃

‏ וַיָּבֹא מַלְאָךְ אַחֵר וַיִּגַּשׁ אֶל־הַמִּזְבֵּחַ וּמַחְתַּת זָהָב בְּיָדוֹ וַתִּנָּתֶן־לוֹ קְטֹרֶת הַרְבֵּה לָתֵת עִם־תְּפִלּוֹת כָּל־הַקְּדֹשִׁים עַל־מִזְבַּח הַזָּהָב אֲשֶׁר לִפְנֵי הַכִּסֵּא׃

‏ וַיְהִי בְּקַחְתּוֹ אֶת־הַסֵּפֶר וַיִּפְּלוּ לִפְנֵי הַשֶׂה אַרְבַּע הַחַיּוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים וְאִישׁ כִּנּוֹרוֹ בְּיָדוֹ וְקַעֲרוֹת זָהָב מְלֵאֹת קְטֹרֶת אֲשֶׁר־הֵנָּה תְּפִלּוֹת הַקְּדוֹשִׁים׃

‏ הַחוֹמֵס יוֹסִיף לַחְמֹס וְהַטָּמֵא יוֹסִיף לְהִטַּמֵּא וְהַצַּדִּיק יוֹסִיף לְהִצָּדֵק וְהַקָּדוֹשׁ יוֹסִיף לְהִתְקַדֵּשׁ׃

‏ וּכְפִתְחוֹ הַחוֹתָם הַחֲמִישִׁי וָאֵרֶא מִתַּחַת לַמִּזְבֵּחַ אֶת־נַפְשׁוֹת הַטְּבוּחִים עַל־דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעַל־הָעֵדוּת אֲשֶׁר הָיְתָה בְּפִיהֶם׃

‏ מִי לֹא יִירָאֲךָ יְהוָֹה וְלֹא יִתֵּן כָּבוֹד לְשִׁמְךָ כִּי־קָדוֹשׁ אַתָּה לְבַדֶּךָ כִּי כָל־הַגּוֹיִם יָבֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כִּי־נִגְלוּ מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃

‏ וַיַּעַן אֶחָד מִן־הַזְּקֵנִים וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה הַמְלֻבָּשִׁים בִּגְדֵי לָבָן מִי הֵמָּה וּמֵאַיִן בָּאוּ׃ ‏ וָאֹמַר אֵלָיו אֲדֹנִי אַתָּה יָדָעְתָּ וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הֵם הַבָּאִים מִן־הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה וַיְכַבְּסוּ אֶת־שִׂמְלֹתָם וַיַּלְבִּינוּם בְּדַם הַשֶׂה׃

‏ וְהַגּוֹיִם קָצָפוּ וַיָּבֹא קֶצְפְּךָ וְעֵת לִשְׁפֹּט הַמֵּתִים וְלָתֵת שָׂכָר לַעֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים וְלַקְדֹשִׁים וּלְיִרְאֵי שְׁמֶךָ לְמִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם וּלְהַשְׁחִית אֶת־מַשְׁחִיתֵי הָאָרֶץ׃

‏ וְהֵם נִצְּחֻהוּ בְדַם־הַשֶׂה וּבִדְבַר עֵדוּתָם וְלֹא־אָהֲבוּ אֶת־נַפְשָׁם עַד לַמָּוֶת׃

‏ וָאֵרֶא אֶת־הָאִשָּׁה שְׁכוּרָה מִדַּם הַקְּדֹשִׁים וּמִדַּם עֵדֵי יֵשׁוּעַ וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל־הַמַּרְאֶה שַׁמָּה גְדוֹלָה׃

‏ רָנּוּ עָלֶיהָ הַשָּׁמַיִם וְהַשְּׁלִיחִים הַקְּדֹשִׁים וְהַנְּבִיאִים כִּי־שָׁפַט אֱלֹהִים אֶת־מִשְׁפַּטְכֶם מִמֶּנָּה׃

‏ וַיִּנָּתֶן לָהּ לִלְבֹּשׁ בּוּץ טָהוֹר וָצַח כִּי הַבּוּץ הוּא צִדְקוֹת הַקְּדֹשִׁים׃

‏ וָאֵרֶא כִסְאוֹת וַיֵּשְׁבוּ עֲלֵיהֶם וְהַמִּשְׁפָּט נִתַּן בְּיָדָם וְנַפְשׁוֹת הַהֲרוּגִים עַל־עֵדוּת יֵשׁוּעַ וְעַל־דְּבַר הָאֱלֹהִים וַאֲשֶׁר לֹא הִשְׁתַּחֲווּ לַחַיָּה וּלְצַלְמָהּ וְלֹא קִבְּלוּ אֶת־תָּוָהּ עַל־מִצְחוֹתָם וְעַל־יָדָם וַיִּחְיוּ וַיִּמְלְכוּ עִם־הַמָּשִׁיחַ אֶלֶף שָׁנִים׃

‏ וְהַגּוֹיִם יֵלְכוּ לְאוֹרָהּ וּמַלְכֵי־אֶרֶץ מְבִיאִים כְּבוֹדָם וְתִפְאַרְתָּם אֵלֶיהָ׃

‏ וַיֹּאמֶר אֵלַי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲמִתִּים וְנֶאֱמָנִים וַיְהוָֹה אֱלֹהֵי רוּחוֹת הַנְּבִיאִים שָׁלַח אֶת־מַלְאָכוֹ לְהַרְאוֹת אֶת־עֲבָדָיו אֵת אֲשֶׁר־הָיֹה יִהְיֶה בִּמְהֵרָה׃

תפילה לאלוהים