קטגוריה
37 פסוקים ליום התנ"ך
חברים, יום התנ"ך הוא זמן מיוחד. זמן להיזכר בחשיבות של דבר אלוהים בחיינו. זה זמן לחשוב על כל העבודה הקשה שהושקעה בתרגום וב הפצת התנ"ך כדי שכולנו נוכל לקרוא אותו ולהתחבר אליו.
כמו ששאול השליח כתב, עלינו לחיות בהרמוניה, מאוחדים באמונה שלנו. אחדות כזאת מחזקת אותנו לעבודת האל ולבניית קהילות של אמונה סביב הבשורה של ישוע. זה נותן לנו את הכוח לעזור לאחרים.
דבר אלוהים הוא חי ופועל, חד כתער פיפיות. הוא חודר עד כדי הפרדת נפש מרוח, גידים מחוט שדרה, והוא שופט מחשבות ויצרים של הלב (עברים ד' י"ב). מילים חזקות, נכון?
אז איך נחגוג את יום התנ"ך בצורה הכי טובה? אני חושב שאחת הדרכים הכי יפות היא להתאחד כקהילה ולהושיט יד לאנשים מסביבנו. לחלק תנ"כים לאלה שאין להם, לתת להם את ההזדמנות להתחזק ולחיות באמת של ישוע. מה דעתכם?
כִּי כָל־אֲשֶׁר נִכְתַּב מִלְּפָנִים נִכְתָּב לְלַמְּדֵנוּ לְמַעַן תִּהְיֶה־לָּנוּ תִקְוָה בְּסַבְלָנוּת וּבְתַנְחוּמוֹת הַכְּתוּבִים׃
מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם ׀ מֽוֹצָא֗וֹ וּתְקוּפָת֥וֹ עַל־קְצוֹתָ֑ם וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵֽחַמָּתוֹ׃ תּ֘וֹרַ֤ת יְהוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֥וּת יְהוָ֥ה נֶ֝אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי׃
לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֨עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־הַיְּהוּדִים הַמַּאֲמִינִים בּוֹ אִם־תַּעַמְדוּ בִדְבָרִי בֶּאֱמֶת תַּלְמִידִים אַתֶּם לִי׃ וִידַעְתֶּם אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמֶת תּוֹצִיאֲכֶם לְחֵרוּת׃
וַיַּעַן וַיֹּאמַר הֵן כָּתוּב לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יְהוָֹה׃
יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר יְהוָֹה יָקוּם לְעוֹלָם וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר בֻּשַׂר לָכֶם׃
דְּבַר הַמָּשִׁיחַ יִשְׁכֹּן בְּקִרְבְּכֶם בְּשֶׁפַע רַב בְּכָל־חָכְמָה וּתְלַמְּדוּ וּתְעוֹרֲרוּ אֶת־נַפְשְׁכֶם בִּתְהִלּוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְשִׁירוֹת רוּחָנִיּוֹת וְשִׁירוּ לַיהוָֹה בִּנְעִימָה בִּלְבַבְכֶם׃
אִם־תַּעַמְדוּ בִי וּדְבָרַי יִהְיוּ בָכֶם כְּכָל־מַה־שֶּׁחֲפַצְתֶּם אָז תִּשְׁאֲלוּ וְיֵעָשֶֹה לָכֶם׃
כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃ וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃
כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֤ה דְבָרִי֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִפִּ֔י לֹֽא־יָשׁ֥וּב אֵלַ֖י רֵיקָ֑ם כִּ֤י אִם־עָשָׂה֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר חָפַ֔צְתִּי וְהִצְלִ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר שְׁלַחְתִּֽיו׃
כַּנּוֹלָדִים שֵׁנִית לֹא מִזֶּרַע נִשְׁחָת כִּי אִם־מִזֶּרַע לֹא יִשָּׁחֵת בַּמַּאֲמָר שֶׁל־אֱלֹהִים הַחַי וְהַקַּיָּם לְעוֹלָם׃ כִּי כָל־בָּשָׂר חָצִיר וְכָל־כְּבוֹד אִישׁ כְּצִיץ הַשָׂדֶה׃ יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר יְהוָֹה יָקוּם לְעוֹלָם וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר בֻּשַׂר לָכֶם׃
וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶךָ֒ וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤ אֶת הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִֽעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כָּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְהוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃
אִם־כֵּן הָאֱמוּנָה בָאָה מִתּוֹךְ הַשְּׁמוּעָה וְהַשְּׁמוּעָה עַל־יְדֵי דְבַר־הַמָּשִׁיחַ׃
נִמְצְא֤וּ דְבָרֶ֨יךָ֙ וָאֹ֣כְלֵ֔ם וַיְהִ֤י (דבריך)* דְבָֽרְךָ֙* לִ֔י לְשָׂשׂ֖וֹן וּלְשִׂמְחַ֣ת לְבָבִ֑י כִּֽי־נִקְרָ֤א שִׁמְךָ֙ עָלַ֔י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י צְבָאֽוֹת׃ ס*
כִּי כָל־הַכָּתוּב נִכְתָּב בְּרוּחַ אֱלֹהִים וּמוֹעִיל לְהוֹרֹת וּלְהוֹכִיחַ וּלְיַשֵּׁר וּלְהַדְרִיךְ בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק׃ לְמַעַן אֲשֶׁר־יִהְיֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים תָּמִים וּמוּכָן לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב׃
כִּי־דְבַר הָאֱלֹהִים חַי הוּא וּפֹעֵל גְּבוּרוֹת וְחַד מִכָּל־חֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְיֹרֵד עַד־לְהַבְדִּיל בֵּין־הַנֶּפֶשׁ וּבֵין הָרוּחַ בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין־הַמּוֹחַ וּבֹחֵן מַחְשְׁבוֹת לֵבָב וּמְזִמּוֹתָיו׃
מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ׃