חשבתי הרבה על עניין הקעקועים. בתוך העולם הנוצרי, יש כמובן דעות לכאן ולכאן. יש כאלה שלא רואים בזה בעיה, ויש כאלה שחושבים שזה לא מתאים לנוצרים. מה שחשוב באמת, זה לחשוב איך זה משפיע עליך אישית. הרי כתוב ש"הכל מותר, אבל לא הכל מועיל"[1].
לפני שמחליטים משהו, במיוחד משהו כמו קעקוע שנשאר איתך לכל החיים, כדאי לשאול את עצמך אם זה באמת יקדם אותך, אם זה משהו שיהיה לך טוב איתו לאורך זמן. חשוב לבדוק מה המניעים שלך. האם זה בשביל למשוך תשומת לב? ליצור פרובוקציה? או שזה באמת ביטוי אמנותי שמדבר אליך?
בסופו של דבר, אלוהים רואה את הלב. הוא יודע מה עומד מאחורי כל החלטה שלנו. לכן, אני ממליץ לך להתפלל, לבקש הכוונה, לחפש את התשובה הנכונה בכתובים. אלוהים יכוון אותך בדרך הישר וישמור עליך, תמיד. גם אם בהתחלה דברים נראים פשוטים, חשוב לזכור שלכל פעולה יש השלכות בטווח הארוך.
[1] קורינתים א' י', 23
וְעַתָּה הִנְנִי מְעוֹרֵר אֶתְכֶם אַחַי בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר תַּגִּישׁוּ אֶת־גְּוִיּוֹתֵיכֶם קָרְבָּן חַי וְקָדוֹשׁ וְנִרְצֶה לֵאלֹהִים וְהָיְתָה זֹּאת עֲבוֹדַתְכֶם הַשִׂכְלִית׃
וְאַתֶּם הִנְּכֶם זֶרַע נִבְחָר מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ וְעַם סְגֻלָּה לְמַעַן תְּסַפְּרוּ תְּהִלּוֹת הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם מֵחֹשֶׁךְ אֶל־אוֹרוֹ הַנִּפְלָא׃
וּפְאֵרְכֶן אַל־יְהִי מִבַּחוּץ בְּמַחְלְפוֹת שֵׂעָר וַעֲדִי זָהָב וּלְבִישַׁת מַחֲלָצוֹת׃ כִּי אִם־הָאָדָם הַצָּפוּן פְּנִימָה בְּרוּחַ עֲנָוָה וְהַשְׁקֵט אֲשֶׁר לֹא יִכְלֶה הוּא יָקָר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים׃
אֽוֹדְךָ֗ עַ֤ל כִּ֥י נוֹרָא֗וֹת נִ֫פְלֵ֥יתִי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃
הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְרוּחַ אֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם׃ וְאִישׁ אֲשֶׁר יַשְׁחִית אֶת־הֵיכַל אֱלֹהִים הָאֱלֹהִים יַשְׁחִית אֹתוֹ כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים קָדוֹשׁ וְאַתֶּם הֵיכָלוֹ׃
וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃
מֵעַתָּה אִישׁ אַל־יַלְאֵנִי עוֹד כִּי אֶת־חַבּוּרוֹת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ אֲנִי נֹשֵׂא בִּגְוִיָּתִי׃
כִּי כָל־בְּרִיַּת אֱלֹהִים טוֹבָה וְאֵין דָּבָר מְשֻׁקָּץ וּבִלְבַד שֶׁיֵּאָכֵל בִּבְרָכָה׃
כִּי כֻלָּנוּ עֲתִידִים לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי כִסֵּא־דִין הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן יִשָּׂא אִישׁ כְּפָעֳלוֹ בְּחַיֵּי גוּפוֹ אִם־טוֹב וְאִם־רָע׃
וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־הַמִּסְתַּכֵּל בְּאִשָׁה לַחְמֹד אוֹתָהּ נָאֹף נְאָפָהּ בְּלִבּוֹ׃
וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
אוֹ הֲלֹא־יְדַעְתֶּם כִּי גוּפְכֶם הוּא הֵיכַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם אֲשֶׁר הָיָה לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְלֹא־שֶׁלָּכֶם אַתֶּם׃ הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הַקְּדֹשִׂים יָדִינוּ אֶת־הָעוֹלָם וְאִם־הָעוֹלָם יִדּוֹן עַל־יֶדְכֶם הֲלֹא רְאוּיִם אַתֶּם לָדִין דִּינִים קַלִּים׃ כִּי בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם עַל־כֵּן כַּבְּדוּ אֶת־הָאֱלֹהִים בְּגוּפְכֶם (וּבְרוּחֲכֶם אֲשֶׁר לֵאלֹהִים הֵמָּה)׃
הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְרוּחַ אֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם׃