37 פסוקי התנ"ך על היותו אבא או אבא טובים

איזו שמחה גדולה להיות הורה! ההגעה של ילד חדש לעולם משלימה את האושר שבניתם יחד בביתכם. מהרגע שאתם יודעים שתינוק בדרך, השמחה פשוט ענקית, קשה להכיל אותה. זה באמת דבר יפהפה, מתנה משמיים שמתגלה בזמן שלה.

במשלי כ"ג, כ"ב-כ"ה כתוב: "שמע לאביך אשר הולידך, ואל תבוז כי זקנה אמך. קנה אמת ואל תמכור, חכמה ומוסר ותבונה. יגיל אב צדיק, ויוליד חכם ישמח בו. ישמח אביך ואמך, ותגל יולדתך".

תהנו מכל רגע, הזמן עובר מהר והילדים גדלים. תבנו זיכרונות יפים ותחוו כל שלב בהתרגשות. תודו לאלוהים על הזכות הענקית הזאת להיות הורים. ובכל מה שלא ברור לכם, תבקשו מהרוח הקודש שינחה אתכם.

אל תאבדו את השמחה, שלא יקרה מצב שהקשיים ימחקו את החיוך מפניכם. בואו נבטח בכוחו של אלוהים ונישען על דברו.

‏ הָאָבוֹת אַל־תַּרְגִּיזוּ אֶת־בְּנֵיכֶם פֶּן־יִתְיָאָשׁוּ׃

‏ אֵין לִי שִֹמְחָה גְדוֹלָה מִלִּשְׁמֹעַ אֶת־בָּנַי מִתְהַלְּכִים בָּאֱמֶת׃

יִֽשְׂמַח־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃

עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם׃

אֶשְׁתְּךָ֤ ׀ כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ׃ הִנֵּ֣ה כִי־כֵ֭ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר יְרֵ֣א יְהוָֽה׃

הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן׃ כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים׃ אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר׃

(גול)* גִּ֣יל* (יגול)* יָ֭גִיל* אֲבִ֣י צַדִּ֑יק (יולד)* וְיוֹלֵ֥ד* חָ֝כָ֗ם (וישמח)* יִשְׂמַח*־בּֽוֹ׃

מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה פ* בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־אָ֑ב וּבֵ֥ן כְּ֝סִ֗יל תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃

וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃

כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים׃ אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר׃

‏ אַבְרָהָם אֲבִיכֶם שָׂשׂ לִרְאוֹת אֶת־יוֹמִי וַיַּרְא וַיִּשְֹמָח׃

וְאִם֩ רַ֨ע בְּֽעֵינֵיכֶ֜ם לַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהוָ֗ה בַּחֲר֨וּ לָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־מִ֣י תַעֲבֹדוּן֒ אִ֣ם אֶת־אֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁר־עָבְד֣וּ אֲבוֹתֵיכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ (בעבר)* מֵעֵ֣בֶר* הַנָּהָ֔ר וְאִם֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְאָנֹכִ֣י וּבֵיתִ֔י נַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהוָֽה׃ פ*

‏ וְתוֹדָה לֵאלֹהִים עַל־מַתְּנָתוֹ אֲשֶׁר עָצְמָה מִסַּפֵּר׃

חֲנֹ֣ךְ לַ֭נַּעַר עַל־פִּ֣י דַרְכּ֑וֹ גַּ֥ם כִּֽי־יַ֝זְקִ֗ין לֹֽא־יָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃

כְּרַחֵ֣ם אָ֭ב עַל־בָּנִ֑ים רִחַ֥ם יְ֝הוָ֗ה עַל־יְרֵאָֽיו׃

זֶה־הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה יְהוָ֑ה נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ׃

מוּסַ֣ר יְ֭הוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס וְאַל־תָּ֝קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃ כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ וּ֝כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽה׃

יַסֵּ֣ר בִּ֭נְךָ כִּי־יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה וְאֶל־הֲ֝מִית֗וֹ אַל־תִּשָּׂ֥א נַפְשֶֽׁךָ׃

אִ֭וֶּלֶת קְשׁוּרָ֣ה בְלֶב־נָ֑עַר שֵׁ֥בֶט מ֝וּסָ֗ר יַרְחִיקֶ֥נָּה מִמֶּֽנּוּ׃

חוֹשֵׂ֣ךְ שִׁ֭בְטוֹ שׂוֹנֵ֣א בְנ֑וֹ וְ֝אֹהֲב֗וֹ שִֽׁחֲר֥וֹ מוּסָֽר׃

נוֹצֵ֣ר תּ֭וֹרָה בֵּ֣ן מֵבִ֑ין וְרֹעֶה זֽ֝וֹלְלִ֗ים יַכְלִ֥ים אָבִֽיו׃

בְּיִרְאַ֣ת יְ֭הוָה מִבְטַח־עֹ֑ז וּ֝לְבָנָ֗יו יִהְיֶ֥ה מַחְסֶֽה׃

יַסֵּ֣ר בִּ֭נְךָ וִֽינִיחֶ֑ךָ וְיִתֵּ֖ן מַעֲדַנִּ֣ים לְנַפְשֶֽׁךָ׃ פ*

מִתְהַלֵּ֣ךְ בְּתֻמּ֣וֹ צַדִּ֑יק אַשְׁרֵ֖י בָנָ֣יו אַחֲרָֽיו׃

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אַ֭שְׁרֵי כָּל־יְרֵ֣א יְהוָ֑ה הַ֝הֹלֵ֗ךְ בִּדְרָכָֽיו׃ יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ׃ אֶשְׁתְּךָ֤ ׀ כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ׃ הִנֵּ֣ה כִי־כֵ֭ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר יְרֵ֣א יְהוָֽה׃

חַ֥י חַ֛י ה֥וּא יוֹדֶ֖ךָ כָּמ֣וֹנִי הַיּ֑וֹם אָ֣ב לְבָנִ֔ים יוֹדִ֖יעַ אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃

הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ׃ פ*

‏ אֶהֱבוּ אֶת־אֲחֵיכֶם מְחַבְּבִים זֶה אֶת־זֶה הַקְדִּימוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ לִנְהוֹג בּוֹ כָּבוֹד׃

‏ וּמִי בָּכֶם הָאָב אֲשֶׁר יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ בְּנוֹ לֶחֶם וְנָתַן־לוֹ אָבֶן וְאִם־דָּג הֲיִתֶּן־לוֹ נָחָשׁ תַּחַת הַדָּג׃ ‏ אוֹ כִּי־יִשְׁאָלֶנּוּ בֵיצָה הֲיִתֶּן־לוֹ עַקְרָב׃ ‏ הֵן־אַתֶּם הָרָעִים יֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טֹבוֹת לִבְנֵיכֶם אַף־כִּי הָאָב מִן־הַשָּׁמַיִם יִתֵּן אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַשֹּׁאֲלִים מֵאִתּוֹ׃

‏ הָאֲנָשִׁים אֶהֱבוּ אֶת־נְשֵׁיכֶם כַּאֲשֶׁר גַּם־הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת־הָעֵדָה וַיִּתֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדָהּ׃ ‏ לְמַעַן קַדְּשָׁהּ בִּדְבָרוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־טִהֲרָהּ בִּרְחִיצַת הַמָּיִם׃ ‏ לַהֲקִימָהּ בְּכָבוֹד לוֹ לְעֵדָה אֲשֶׁר אֵין־בָּהּ כֶּתֶם וָקֶמֶט וּכְדוֹמֶה כִּי אִם־לְמַעַן תִּהְיֶה קְדוֹשָׁה וּתְמִימָה׃ ‏ כֵּן הָאֲנָשִׁים חַיָּבִים לֶאֱהֹב אֶת־נְשֵׁיהֶם כְּגוּפָם כִּי הָאֹהֵב אֶת־אִשְׁתּוֹ אֹהֵב אֶת־עַצְמוֹ׃

‏ וְאַתֶּם הָאָבוֹת אַל־תַּכְעִיסוּ אֶת־בְּנֵיכֶם וְגַדְּלוּ אֹתָם בְּמוּסַר אֲדֹנֵינוּ וּבְתוֹכַחְתּוֹ׃

‏ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי־כְאָב אֶת־בָּנָיו הִזְהַרְנוּ אֶת־כָּל־אֶחָד מִכֶּם וְדִבַּרְנוּ עַל לִבּוֹ׃ ‏ וַנָּעַד בָּכֶם לָלֶכֶת כַּטּוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם לְמַלְכוּתוֹ וְלִכְבוֹדוֹ׃

‏ וַאֲשֶׁר לֹא יְכַלְכֵּל אֶת־קְרוֹבָיו וְעַל־כֻּלָּם אֶת־בְּנֵי בֵיתוֹ כָּפַר בָּאֱמוּנָה וְרַע הוּא מֵאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין׃

‏ אִם־מְקַבְּלִים אַתֶּם מוּסָר דְּעוּ כִּי־כְאָב עִם־בָּנָיו מִתְנַהֵג אֱלֹהִים עִמָּכֶם כִּי מִי הַבֵּן אֲשֶׁר אָבִיו לֹא יְיַסְּרֶנּוּ׃ ‏ וְאִם־תִּהְיוּ בְאֵין־מוּסָר אֲשֶׁר הָיָה מְנָת כֻּלָּם אָז מַמְזְרִים אַתֶּם וְלֹא בָנִים׃ ‏ וְעוֹד אִם־אֲבוֹת בְּשָׂרֵנוּ הָיוּ מְיַסְּרִים אֹתָנוּ וַנִּירָא מֵהֶם אַף כִּי־נִכָּנַע לִפְנֵי אֲבִי הָרוּחוֹת וְנִחְיֶה׃

‏ וְאִישׁ מִכֶּם כִּי יֶחְסַר חָכְמָה יְבַקְשֶׁנָּה מֵאֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לַכֹּל בִּנְדִיבָה וּבְלֹא הוֹנָאַת דְּבָרִים וְתִנָּתֵן לוֹ׃

תפילה לאלוהים