חשבו רגע, עבודה זה לא רק עניין של כסף. זה משהו שבאמת יכול להעשיר את החיים שלנו בכל כך הרבה מובנים. זה נותן לנו הזדמנות להשתמש בכישרונות ובאינטליגנציה שאלוהים נתן לנו, להיות יצירתיים ולתרום לעולם.
כתוב במשלי ט"ז, ג': "גּוֹל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ וְיִכּוֹנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ". זה מדהים, לא? יש לנו הבטחה מאלוהים שאם נשים את מבטחנו בו ונעבוד בשיתוף פעולה איתו, הוא יברך אותנו ויעזור לנו להגשים את התוכניות שלנו.
גם בימים קשים, כשאולי העבודה מרגישה כמו טיפוס על הר תלול, תאמינו לי, תראו את ידו המכוונת של אלוהים פועלת לטובתכם. כי כשאתם בוטחים בו ומפקידים בידיו את ההחלטות שלכם, הוא מבטיח לכם הצלחה בכל מעשי ידיכם. הוא לא יאכזב אתכם.
כל מי ששם את מבטחו באלוהים, מי שבוחר ללכת בדרכיו, ימצא ביטחון ויציבות. לא רק שלא תסבלו ממחסור, אלא הכל סביבכם יפעל לטובתכם, בהתאם לתוכנית האלוהית הגדולה.
כָּל־אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ עֲשׂוּ בְּכָל־נַפְשְׁכֶם כְּמִי שֶׁעֹשֶׂה לַיהוָֹה וְלֹא לִבְנֵי־אָדָם׃ וִידַעְתֶּם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת יְהוָֹה גְּמוּל הַיְרֻשָּׁה כִּי אֶת־אֲדֹנֵינוּ הַמָּשִׁיחַ עֹבְדִים אַתֶּם׃
כִּי גַּם־בִּהְיוֹתֵנוּ אֶצְלְכֶם צִוִּינוּ אֶתְכֶם לֵאמֹר אֲשֶׁר לֹא יִרְצֶה לַעֲשׂוֹת גַּם־לֹא יֹאכֵל׃
וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ׃
וֵאלֹהִים יָכֹל לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם חֶסֶד שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם בְּכָל־עֵת דֵּי סִפּוּקְכֶם בַּכֹּל וְתוֹתִירוּ בְּכָל־מַעֲשֶֹה טוֹב׃
הָ֘כֵ֤ן בַּח֨וּץ ׀ מְלַאכְתֶּ֗ךָ וְעַתְּדָ֣הּ בַּשָּׂדֶ֣ה לָ֑ךְ אַ֝חַ֗ר וּבָנִ֥יתָ בֵיתֶֽךָ׃ פ*
וְכֹל אֲשֶׁר־תַּעֲשׂוּ בֵּין בְּמִלִּין וּבֵין בְּפֹעַל עֲשׂוּ בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְהוֹדוּ לֵאלֹהִים אָבִינוּ עַל־יָדוֹ׃
שִׁמְעוּ עֲבָדִים אֶל־אֲדֹנֵיכֶם מִן־הַבָּשָׂר בְּיִרְאָה וָרֶתֶת וּבְתָם־לְבַבְכֶם כִּשְׁמֹעַ לַמָּשִׁיחַ׃ לֹא בַעֲבֹדָה שֶׁהִיא לְמַרְאֵה עֵינַיִם כִּמְבַקְשִׁים לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם כִּי אִם־כְּעַבְדֵי הַמָּשִׁיחַ הָעֹשִׂים רְצוֹן הָאֱלֹהִים בְּכָל־נַפְשָׁם׃ לַעֲבֹד בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה אֶת־הָאָדוֹן וְלֹא בְנֵי אָדָם׃ וִידַעְתֶּם כִּי כָּל־דָּבָר טוֹב אֲשֶׁר עָשָׂה הָאָדָם יְשַׁלְּמֶנּוּ לוֹ אֲדֹנֵינוּ בֵּין שֶׁהוּא־עֶבֶד וּבֵין שֶׁהוּא בֶן־חוֹרִין׃
חָזִ֡יתָ אִ֤ישׁ ׀ מָ֘הִ֤יר בִּמְלַאכְתּ֗וֹ לִֽפְנֵֽי־מְלָכִ֥ים יִתְיַצָּ֑ב בַּל־יִ֝תְיַצֵּב לִפְנֵ֥י חֲשֻׁכִּֽים׃ פ*
כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּי֩ אֵ֨ין מַעֲשֶׂ֤ה וְחֶשְׁבּוֹן֙ וְדַ֣עַת וְחָכְמָ֔ה בִּשְׁא֕וֹל אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ שָֽׁמָּה׃ ס*
אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ־אָ֔נִי אַל־תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי־אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֨יךָ֙ אַף־עֲזַרְתִּ֔יךָ אַף־תְּמַכְתִּ֖יךָ בִּימִ֥ין צִדְקִֽי׃
אַךְ דִּרְשׂוּ בָרִאשׁוֹנָה אֶת־מַלְכוּת אֱלֹהִים וְאֶת־צִדְקָתוֹ וְנוֹסַף לָכֶם כָּל־אֵלֶּה׃ לָכֵן אַל־תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר כִּי יוֹם מָחָר הוּא יִדְאַג לוֹ וְדַיָּהּ לַצָּרָה בְּשַׁעְתָּה׃
עַל־כֵּן אַחַי חֲבִיבַי הִתְכּוֹנֲנוּ בַּל־תִּמּוֹטוּ וְהַעְדִּיפוּ בְכָל־עֵת בְּמַעֲשֵֹה אֲדֹנֵינוּ מִפְּנֵי שֶׁיֹּדְעִים אַתֶּם כִּי־לֹא לָרִיק עֲמַלְכֶם בַּאֲדֹנֵינוּ׃
וֵאלֹהַי הוּא יְמַלֵּא אֶת־כָּל־צָרְכְּכֶם כְּעשֶׁר כְּבוֹדוֹ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃
לַעֲבֹד בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה אֶת־הָאָדוֹן וְלֹא בְנֵי אָדָם׃ וִידַעְתֶּם כִּי כָּל־דָּבָר טוֹב אֲשֶׁר עָשָׂה הָאָדָם יְשַׁלְּמֶנּוּ לוֹ אֲדֹנֵינוּ בֵּין שֶׁהוּא־עֶבֶד וּבֵין שֶׁהוּא בֶן־חוֹרִין׃