ביום צרתי אקראך כי תענני׃
בְּי֣וֹם צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי׃
בְּי֣וֹם צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי׃
משׂכיל לדוד בהיותו במערה תפלה׃ (142:2) קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃
(142:4) בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח׃
אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שׁמע אמרתי׃
(18:7) בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשׁוע ישׁמע מהיכלו קולי ושׁועתי לפניו תבוא באזניו׃
וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃
יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו׃
יהוה בצר פקדוך צקון לחשׁ מוסרך׃
(2:3) ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שׁאול שׁועתי שׁמעת קולי׃