(46:3) על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים׃
אֱלֹהִ֣ים לָ֭נוּ מַחֲסֶ֣ה וָעֹ֑ז עֶזְרָ֥ה בְ֝צָר֗וֹת נִמְצָ֥א מְאֹֽד׃
אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישׁעי משׂגבי ומנוסי משׁעי מחמס תשׁעני׃
(142:7) הקשׁיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃
(18:8) ותגעשׁ ותרעשׁ הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשׁו כי חרה׃
גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שׁבטך ומשׁענתך המה ינחמני׃
אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח׃
יהוה עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי ומשׁירי אהודנו׃
ותשׁועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃
(59:18) עזי אליך אזמרה כי אלהים משׂגבי אלהי חסדי׃
(62:9) בטחו בו בכל עת עם שׁפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו סלה׃
(62:10) אך הבל בני אדם כזב בני אישׁ במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃
לא ידעו ולא יבינו בחשׁכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ׃
אמר ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח׃
מקוה ישׂראל מושׁיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון׃
טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי׃