הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע׃
הֶ֣רֶף מֵ֭אַף וַעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה אַל־תִּ֝תְחַ֗ר אַךְ־לְהָרֵֽעַ׃
הֶ֣רֶף מֵ֭אַף וַעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה אַל־תִּ֝תְחַ֗ר אַךְ־לְהָרֵֽעַ׃
ויאמר לו פרעה כי מה אתה חסר עמי והנך מבקשׁ ללכת אל ארצך ויאמר לא כי שׁלח תשׁלחני׃
טרף נפשׁו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו׃
כי לאויל יהרג כעשׂ ופתה תמית קנאה׃
אני אמרתי בחפזי כל האדם כזב׃
(31:23) ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שׁמעת קול תחנוני בשׁועי אליך׃
אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃
ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃
טוב ארך אפים מגבור ומשׁל ברוחו מלכד עיר׃
וירע אל יונה רעה גדולה ויחר׃
ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות׃