גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי׃
גַּ֣ל מֵֽ֭עָלַי חֶרְפָּ֣ה וָב֑וּז כִּ֖י עֵדֹתֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃
גַּ֣ל מֵֽ֭עָלַי חֶרְפָּ֣ה וָב֑וּז כִּ֖י עֵדֹתֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃
מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃
העבר חרפתי אשׁר יגרתי כי משׁפטיך טובים׃
ואענה חרפי דבר כי בטחתי בדברך׃
בטח ביהוה ועשׂה טוב שׁכן ארץ ורעה אמונה׃
והוציא כאור צדקך ומשׁפטך כצהרים׃
(39:9) מכל פשׁעי הצילני חרפת נבל אל תשׂימני׃
(42:11) ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך׃
ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישׁי היום רבו עבדים המתפרצים אישׁ מפני אדניו׃
וישׁמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשׁר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשׂך מרעה ואת רעת נבל השׁיב יהוה בראשׁו וישׁלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשׁה׃