(102:6) מקול אנחתי דבקה עצמי לבשׂרי׃
הוּכָּֽה־כָ֭עֵשֶׂב וַיִּבַ֣שׁ לִבִּ֑י כִּֽי־שָׁ֝כַ֗חְתִּי מֵאֲכֹ֥ל לַחְמִֽי׃
הוּכָּֽה־כָ֭עֵשֶׂב וַיִּבַ֣שׁ לִבִּ֑י כִּֽי־שָׁ֝כַ֗חְתִּי מֵאֲכֹ֥ל לַחְמִֽי׃
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
בעורי ובבשׂרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שׁני׃
(6:7) יגעתי באנחתי אשׂחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשׂי אמסה׃
(6:9) סורו ממני כל פעלי און כי שׁמע יהוה קול בכיי׃
בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבשׁ׃
לב שׂמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבשׁ גרם׃
חשׁך משׁחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבשׁ היה כעץ׃
וכן יעשׂה שׁנה בשׁנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל׃