אמר בלבו בל אמוט לדר ודר אשׁר לא ברע׃
אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ בַּל־אֶמּ֑וֹט לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־בְרָֽע׃
אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ בַּל־אֶמּ֑וֹט לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־בְרָֽע׃
למנצח לדוד ביהוה חסיתי איך תאמרו לנפשׁי נודו הרכם צפור׃
למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השׁחיתו התעיבו עלילה אין עשׂה טוב׃
כספו לא נתן בנשׁך ושׁחד על נקי לא לקח עשׂה אלה לא ימוט לעולם׃
(30:7) ואני אמרתי בשׁלוי בל אמוט לעולם׃
אשׁר אין נעשׂה פתגם מעשׂה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשׂות רע׃
ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שׂמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה׃
אתיו אקחה יין ונסבאה שׁכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃
כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקשׁ יבשׁ מלא׃