זכריה 1:6 - Masoretic Text 1524 אך דברי וחקי אשׁר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השׂיגו אבתיכם וישׁובו ויאמרו כאשׁר זמם יהוה צבאות לעשׂות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשׂה אתנו׃ תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני אַ֣ךְ ׀ דְּבָרַ֣י וְחֻקַּ֗י אֲשֶׁ֤ר צִוִּ֨יתִי֙ אֶת־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הֲל֥וֹא הִשִּׂ֖יגוּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיֹּאמְר֗וּ כַּאֲשֶׁ֨ר זָמַ֜ם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ לַעֲשׂ֣וֹת לָ֔נוּ כִּדְרָכֵ֨ינוּ֙ וּכְמַ֣עֲלָלֵ֔ינוּ כֵּ֖ן עָשָׂ֥ה אִתָּֽנוּ׃ ס* Westminster Leningrad Codex אַ֣ךְ ׀ דְּבָרַ֣י וְחֻקַּ֗י אֲשֶׁ֤ר צִוִּ֨יתִי֙ אֶת־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הֲל֥וֹא הִשִּׂ֖יגוּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיֹּאמְר֗וּ כַּאֲשֶׁ֨ר זָמַ֜ם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ לַעֲשׂ֣וֹת לָ֔נוּ כִּדְרָכֵ֨ינוּ֙ וּכְמַ֣עֲלָלֵ֔ינוּ כֵּ֖ן עָשָׂ֥ה אִתָּֽנוּ׃ ס תנ"ך וברית חדשה בתרגום דליטש אַ֣ךְ ׀ דְּבָרַ֣י וְחֻקַּ֗י אֲשֶׁ֤ר צִוִּ֨יתִי֙ אֶת־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הֲל֥וֹא הִשִּׂ֖יגוּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיֹּאמְר֗וּ כַּאֲשֶׁ֨ר זָמַ֜ם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ לַעֲשׂ֣וֹת לָ֔נוּ כִּדְרָכֵ֨ינוּ֙ וּכְמַ֣עֲלָלֵ֔ינוּ כֵּ֖ן עָשָׂ֥ה אִתָּֽנוּ׃ ס* |
הוי כל צמא לכו למים ואשׁר אין לו כסף לכו שׁברו ואכלו ולכו שׁברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב׃
אך ידע תדעו כי אם ממתים אתם אתי כי דם נקי אתם נתנים עליכם ואל העיר הזאת ואל ישׁביה כי באמת שׁלחני יהוה עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה׃
הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשׂדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשׁר דברת היה והנך ראה׃
שׁוב קח לך מגלה אחרת וכתב עליה את כל הדברים הראשׁנים אשׁר היו על המגלה הראשׁנה אשׁר שׂרף יהויקים מלך יהודה׃
הלוך ואמרת לעבד מלך הכושׁי לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל הנני מבי את דברי אל העיר הזאת לרעה ולא לטובה והיו לפניך ביום ההוא׃
המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם אישׁ יהודה וישׁבי ירושׁלם פן תצא כאשׁ חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם׃
כה אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל אתם ראיתם את כל הרעה אשׁר הבאתי על ירושׁלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושׁב׃
ופליטי חרב ישׁבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה מתי מספר וידעו כל שׁארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שׁם דבר מי יקום ממני ומהם׃
וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה׃
לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאשׁ והעם הזה עצים ואכלתם׃
ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישׂראל המה הנה אמרים יבשׁו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו׃
ביום עשׂרים וארבעה לעשׁתי עשׂר חדשׁ הוא חדשׁ שׁבט בשׁנת שׁתים לדריושׁ היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר׃
והיה אם לא תשׁמע בקול יהוה אלהיך לשׁמר לעשׂות את כל מצותיו וחקתיו אשׁר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשׂיגוך׃
ישׁלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משׁלח ידך אשׁר תעשׂה עד השׁמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשׁר עזבתני׃
ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשׂיגוך עד השׁמדך כי לא שׁמעת בקול יהוה אלהיך לשׁמר מצותיו וחקתיו אשׁר צוך׃