ויקרא 17:4 - Masoretic Text 1524 ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משׁכן יהוה דם יחשׁב לאישׁ ההוא דם שׁפך ונכרת האישׁ ההוא מקרב עמו׃ תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לֹ֣א הֱבִיאוֹ֒ לְהַקְרִ֤יב קָרְבָּן֙ לַֽיהוָ֔ה לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֑ה דָּ֣ם יֵחָשֵׁ֞ב לָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְ וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ׃ Westminster Leningrad Codex וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לֹ֣א הֱבִיאוֹ֒ לְהַקְרִ֤יב קָרְבָּן֙ לַֽיהוָ֔ה לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֑ה דָּ֣ם יֵחָשֵׁ֞ב לָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְ וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ׃ תנ"ך וברית חדשה בתרגום דליטש וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לֹ֣א הֱבִיאוֹ֒ לְהַקְרִ֤יב קָרְבָּן֙ לַֽיהוָ֔ה לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֑ה דָּ֣ם יֵחָשֵׁ֞ב לָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְ וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ׃ |
שׁבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשׁון תשׁביתו שׂאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפשׁ ההוא מישׂראל מיום הראשׁן עד יום השׁבעי׃
שׁבעת ימים שׂאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפשׁ ההוא מעדת ישׂראל בגר ובאזרח הארץ׃
שׁוחט השׁור מכה אישׁ זובח השׂה ערף כלב מעלה מנחה דם חזיר מזכיר לבנה מברך און גם המה בחרו בדרכיהם ובשׁקוציהם נפשׁם חפצה׃
כי בהר קדשׁי בהר מרום ישׂראל נאם אדני יהוה שׁם יעבדני כל בית ישׂראל כלה בארץ שׁם ארצם ושׁם אדרושׁ את תרומתיכם ואת ראשׁית משׂאותיכם בכל קדשׁיכם׃
ואישׁ אישׁ מבית ישׂראל ומן הגר הגר בתוכם אשׁר יאכל כל דם ונתתי פני בנפשׁ האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה׃
כי נפשׁ כל בשׂר דמו בנפשׁו הוא ואמר לבני ישׂראל דם כל בשׂר לא תאכלו כי נפשׁ כל בשׂר דמו הוא כל אכליו יכרת׃
למען אשׁר יביאו בני ישׂראל את זבחיהם אשׁר הם זבחים על פני השׂדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שׁלמים ליהוה אותם׃
ואישׁ אשׁר ישׁכב את אשׁה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והוא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שׁניהם מקרב עמם׃
ואני אתן את פני באישׁ ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשׁי ולחלל את שׁם קדשׁי׃
ואם האכל יאכל מבשׂר זבח שׁלמיו ביום השׁלישׁי לא ירצה המקריב אתו לא יחשׁב לו פגול יהיה והנפשׁ האכלת ממנו עונה תשׂא׃