וישׂא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃
ויקרא 1:3 - Masoretic Text 1524 אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה׃ תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני אִם־עֹלָ֤ה קָרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֝תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ Westminster Leningrad Codex אִם־עֹלָ֤ה קָרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֝תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ תנ"ך וברית חדשה בתרגום דליטש אִם־עֹלָ֤ה קָרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֝תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ |
וישׂא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃
ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשׁר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שׁם לעלה על אחד ההרים אשׁר אמר אליך׃
ויבאו כל אישׁ אשׁר נשׂאו לבו וכל אשׁר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדשׁ׃
כל אישׁ ואשׁה אשׁר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשׁר צוה יהוה לעשׂות ביד משׁה הביאו בני ישׂראל נדבה ליהוה׃
ויקחו מלפני משׁה את כל התרומה אשׁר הביאו בני ישׂראל למלאכת עבדת הקדשׁ לעשׂת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר׃
למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שׂבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשׂים ועתודים לא חפצתי׃
כי בהר קדשׁי בהר מרום ישׂראל נאם אדני יהוה שׁם יעבדני כל בית ישׂראל כלה בארץ שׁם ארצם ושׁם אדרושׁ את תרומתיכם ואת ראשׁית משׂאותיכם בכל קדשׁיכם׃
וביום השׁמיני יקח שׁני כבשׂים תמימם וכבשׂה אחת בת שׁנתה תמימה ושׁלשׁה עשׂרנים סלת מנחה בלולה בשׁמן ולג אחד שׁמן׃
ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משׁכן יהוה דם יחשׁב לאישׁ ההוא דם שׁפך ונכרת האישׁ ההוא מקרב עמו׃
והקרבתם על הלחם שׁבעת כבשׂים תמימם בני שׁנה ופר בן בקר אחד ואילם שׁנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשׁה ריח ניחח ליהוה׃
נפשׁ כי תמעל מעל וחטאה בשׁגגה מקדשׁי יהוה והביא את אשׁמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שׁקלים בשׁקל הקדשׁ לאשׁם׃
והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשׁם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שׁגגתו אשׁר שׁגג והוא לא ידע ונסלח׃
(5:21) נפשׁ כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחשׁ בעמיתו בפקדון או בתשׂומת יד או בגזל או עשׁק את עמיתו׃
ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משׁה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשׁה הוא ליהוה כאשׁר צוה יהוה את משׁה׃
חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשׁבתי ידי על הצערים׃
וארור נוכל וישׁ בעדרו זכר ונדר וזבח משׁחת לאדני כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושׁמי נורא בגוים׃
ועשׂיתם אשׁה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשׂות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃
זאת חקת התורה אשׁר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישׂראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשׁר אין בה מום אשׁר לא עלה עליה על׃
ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שׁפי׃
והקרבתם עלה אשׁה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שׁלשׁה עשׂר אילם שׁנים כבשׂים בני שׁנה ארבעה עשׂר תמימם יהיו׃