איוב 2:9 - Masoretic Text 1524 ותאמר לו אשׁתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃ תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִשְׁתּ֔וֹ עֹדְךָ֖ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּתֶ֑ךָ בָּרֵ֥ךְ אֱלֹהִ֖ים וָמֻֽת׃ Westminster Leningrad Codex וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִשְׁתּ֔וֹ עֹדְךָ֖ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּתֶ֑ךָ בָּרֵ֥ךְ אֱלֹהִ֖ים וָמֻֽת׃ תנ"ך וברית חדשה בתרגום דליטש וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִשְׁתּ֔וֹ עֹדְךָ֖ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּתֶ֑ךָ בָּרֵ֥ךְ אֱלֹהִ֖ים וָמֻֽת׃ |
ותרא האשׁה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשׂכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישׁה עמה ויאכל׃
ויהי לעת זקנת שׁלמה נשׁיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שׁלם עם יהוה אלהיו כלבב דויד אביו׃
ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשׂפתיו׃
ויאמר יהוה אל השׂטן השׂמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ אישׁ תם וישׁר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם׃
ותבך עליו שׁבעת הימים אשׁר היה להם המשׁתה ויהי ביום השׁביעי ויגד לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה׃