21 (9:20) מנשׁה את אפרים ואפרים את מנשׁה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃
ויקשׁר קשׁר הושׁע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו וימלך תחתיו בשׁנת עשׂרים ליותם בן עזיה׃
בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃
וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים׃
על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃
ועבר בה נקשׁה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃
(9:11) ארם מקדם ופלשׁתים מאחור ויאכלו את ישׂראל בכל פה בכל זאת לא שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃
(9:16) על כן על בחוריו לא ישׂמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃
ונפצתים אישׁ אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשׁחיתם׃
על זאת חגרו שׂקים ספדו והילילו כי לא שׁב חרון אף יהוה ממנו׃
ואגדע את מקלי השׁני את החבלים להפר את האחוה בין יהודה ובין ישׂראל׃
ויאמר יהוה אל גדעון רב העם אשׁר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישׂראל לאמר ידי הושׁיעה׃
ויזעק שׁאול וכל העם אשׁר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב אישׁ ברעהו מהומה גדולה מאד׃