46 (17:11) ויאמר משׁה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אשׁ מעל המזבח ושׂים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃
יואב בן צרויה החל למנות ולא כלה ויהי בזאת קצף על ישׂראל ולא עלה המספר במספר דברי הימים למלך דויד׃
ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃
תכון תפלתי קטרת לפניך משׂאת כפי מנחת ערב׃
ויאמר משׁה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשׁיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישׂראל יבכו את השׂרפה אשׁר שׂרף יהוה׃
ותצא אשׁ מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם׃
לפניו ילך דבר ויצא רשׁף לרגליו׃
כי ממזרח שׁמשׁ ועד מבואו גדול שׁמי בגוים ובכל מקום מקטר מגשׁ לשׁמי ומנחה טהורה כי גדול שׁמי בגוים אמר יהוה צבאות׃
והלוים יחנו סביב למשׁכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישׂראל ושׁמרו הלוים את משׁמרת משׁכן העדות׃
הבשׂר עודנו בין שׁניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃
ושׁמרתם את משׁמרת הקדשׁ ואת משׁמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישׂראל׃
והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשׁר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישׂראל׃
ויבא אחר אישׁ ישׂראל אל הקבה וידקר את שׁניהם את אישׁ ישׂראל ואת האשׁה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישׂראל׃
ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישׂראל לעבד את עבדת בני ישׂראל באהל מועד ולכפר על בני ישׂראל ולא יהיה בבני ישׂראל נגף בגשׁת בני ישׂראל אל הקדשׁ׃
ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃