לוקס 13 - תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני

חזרה בתשובה תציל מאבדון

¹ בְּאוֹתָהּ עֵת הָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים שֶׁסִּפְּרוּ לוֹ עַל הַגְּלִילִיִּים אֲשֶׁר פִּילָטוֹס עֵרַב אֶת דָּמָם בְּזִבְחֵיהֶם.

² הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַאִם מִפְּנֵי שֶׁהַגְּלִילִיִּים הָאֵלֶּה סָבְלוּ זֺאת סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהֵם הָיוּ חוֹטְאִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִכָּל אַנְשֵׁי הַגָּלִיל?

³ לֹא! אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם. אַךְ אִם לֹא תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כֻּלְכֶם תֺּאבְדוּ כְּמוֹתָם.

⁴ אוֹ אוֹתָם הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר אֲשֶׁר נָפַל עֲלֵיהֶם הַמִּגְדָּל בַּשִּׁלֹחַ וַהֲרָגָם, הַסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהֵם הָיוּ אֲשֵׁמִים יוֹתֵר מִכָּל הָאֲנָשִׁים הַגָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם?

⁵ אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא; אַךְ אִם לֹא תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כֻּלְּכֶם תֺּאבְדוּ כְּמוֹתָם."

משל התאנה הבלתי פוריה

⁶ סִפֵּר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: "לְאִישׁ אֶחָד הָיְתָה תְּאֵנָה נְטוּעָה בְּכַרְמוֹ; פַּעַם בָּא לְחַפֵּשׂ בָּהּ פְּרִי וְלֹא מָצָא.

⁷ אָמַר אֶל הַכּוֹרֵם: 'הִנֵּה זֶה שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אֲנִי בָּא לְחַפֵּשׂ פְּרִי בַּתְּאֵנָה הַזֺּאת וְלֹא מָצָאתִי. כְּרֺת אוֹתָהּ. לָמָּה לְהַנִּיחַ לָהּ גַּם לְדַלְדֵּל אֶת הַקַּרְקַע?'

⁸ הֵשִׁיב לוֹ הַכּוֹרֵם: 'אֲדוֹנִי, הַשְׁאֵר נָא אוֹתָהּ עוֹד הַשָּׁנָה הַזֺּאת עַד שֶׁאֶעֱדֺר מִסָּבִיב וְאָשִׂים זֶבֶל;

⁹ אוּלַי תִּתֵּן פְּרִי בַּשָּׁנָה הַבָּאָה וְאִם לֹא, תִּכְרֺת אוֹתָהּ'."

ריפוי בעלת המום ביום השבת

¹⁰ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לִמֵּד בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת.

¹¹ וְהִנֵּה הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה נְגוּעָה בְּרוּחַ־חֳלִי זֶה שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה; כְּפוּפָה הָיְתָה וְלֹא יָכְלָה לִזְקֺף קוֹמָתָהּ.

¹² כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ קָרָא לָהּ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אִשָּׁה, שֻׁחְרַרְתְּ מֵחָלְיֵךְ!"

¹³ הוּא סָמַךְ אֶת יָדָיו עָלֶיהָ וּמִיָּד זָקְפָה קוֹמָתָהּ וְשִׁבְּחָה אֶת הָאֱלֹהִים.

¹⁴ אֲבָל רֺאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת נִתְמַלֵּא כַּעַס עַל שֶׁיֵּשׁוּעַ רִפֵּא בְּשַׁבָּת. הוּא פָּנָה אֶל הַקָּהָל וְאָמַר: "יֵשׁ שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁמִּן הַדִּין לַעֲבֺד בָּהֶם. עַל כֵּן בּוֹאוּ וְהֵרָפְאוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה וְלֹא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת."

¹⁵ אָמַר לוֹ הָאָדוֹן: "צְבוּעִים! הַאִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם אֵינֶנּוּ מַתִּיר בְּשַׁבָּת אֶת שׁוֹרוֹ אוֹ חֲמוֹרוֹ מִן הָאֵבוּס וּמוֹלִיךְ אוֹתוֹ לִשְׁתּוֹת מַיִם?

¹⁶ וְאִשָּׁה זֺאת, בַּת אַבְרָהָם, אֲשֶׁר הַשָּׂטָן כָּבַל אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הַאִם לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתִּיר אוֹתָהּ מִן הַכֶּבֶל הַזֶּה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת?"

¹⁷ כְּשֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְבַּיְּשׁוּ כָּל הַמִּתְנַגְּדִים לוֹ, וְכָל הַקָּהָל שָׂמַח עַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה.

משלים על גרגיר החרדל ועל השאור

¹⁸ אָז אָמַר: "לְמַה דּוֹמָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאֶל מָה אֲדַמֶּה אוֹתָהּ?

¹⁹ דּוֹמָה הִיא לְגַרְגִּיר שֶׁל חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וְזָרַע אוֹתוֹ בְּגַנּוֹ. הַגַּרְגִּיר צָמַח וְהָיָה לְעֵץ וְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם קִנְּנוּ בַּעֲנָפָיו."

²⁰ וְעוֹד אָמַר: "אֶל מָה אֲדַמֶּה אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים?

²¹ דּוֹמָה הִיא לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ בְּעֶשְׂרִים קִילוֹגְרַם קֶמַח עַד שֶׁהֶחְמִיץ כֻּלּוֹ."

הפתח הצר

²² הוּא עָבַר בְּעָרִים וּבִכְפָרִים וְלִמֵּד כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם.

²³ וְהִנֵּה מִישֶׁהוּ שָׁאַל אוֹתוֹ: "אֲדוֹנִי, הַאִם מְעַטִּים הַנּוֹשָׁעִים?"

²⁴ הֵשִׁיב לָהֶם: "הִתְאַמְּצוּ לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַצַּר כִּי רַבִּים, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יִרְצוּ לְהִכָּנֵס וְלֹא יוּכְלוּ.

²⁵ לְאַחַר שֶׁיָּקוּם בַּעַל הַבַּיִת וְיִסְגֺּר אֶת הַדֶּלֶת תַּתְחִילוּ לַעֲמֺד בַּחוּץ וְלִדְפֺּק עַל הַדֶּלֶת וְתֺאמְרוּ, 'אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לָנוּ!' אַךְ הוּא יַעֲנֶה וְיֺאמַר לָכֶם, 'אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶתְכֶם, מֵאַיִן אַתֶּם?'

²⁶ אָז תַּתְחִילוּ לוֹמַר, 'אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ לְפָנֶיךָ וּבִרְחוֹבוֹתֵינוּ לִמַּדְתָּ!'

²⁷ וְהוּא יֺאמַר לָכֶם, 'אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֵאַיִן אַתֶּם, סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל עוֹשֵׂי רֶשַׁע!'

²⁸ שָׁם יִהְיוּ הַיְּלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם, כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֺב וְאֶת כָּל הַנְּבִיאִים בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאַתֶּם מְגֺרָשִׁים הַחוּצָה.

²⁹ וְיָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִדָּרוֹם, וְיָסֵבּוּ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

³⁰ וְהִנֵּה יֵשׁ אַחֲרוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ רִאשׁוֹנִים וְרִאשׁוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרוֹנִים."

קינה על ירושלים

³¹ אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשׁוּ כַּמָּה פְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: "צֵא וְלֵךְ מִכָּאן, כִּי הוֹרְדוֹס רוֹצֶה לְהָרְגְךָ."

³² הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "לְכוּ וְאִמְרוּ לַשּׁוּעָל הַזֶּה: 'הִנְנִי מְגָרֵשׁ שֵׁדִים וּפוֹעֵל רְפוּאוֹת הַיּוֹם וּמָחָר, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַגִּיעַ עַד תַּכְלִית.'

³³ וְאוּלָם עָלַי לְהַמְשִׁיךְ וְלָלֶכֶת הַיּוֹם וּמָחָר וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּסָּפֶה נָבִיא מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם.

³⁴ יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הַהוֹרֶגֶת אֶת הַנְּבִיאִים וְסוֹקֶלֶת אֶת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ, כַּמָּה פְּעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת בָּנַיִךְ כְּתַרְנְגֺלֶת הַמְקַבֶּצֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא רְצִיתֶם.

³⁵ הִנֵּה בֵּיתְכֶם יִנָּטֵשׁ לָכֶם, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: רָאֺה לֹא תִּרְאוּנִי עַד כִּי תָּבוֹא הָעֵת שֶׁתֺּאמְרוּ 'בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה!'"