Hiob 1:5 |
| 9005 וַ conj - |
| 1961 יְהִ֡י verbo.qal.wayq.p3.m.sg - |
| 3588 כִּ֣י conj - |
| 5362 הִקִּיפֽוּ֩ verbo.hif.perf.p3.u.pl des Gastmahls herum waren |
| 3117 יְמֵ֨י subs.m.pl.c geschah, wenn die Tage |
| 9006 הַ art - |
| 4960 מִּשְׁתֶּ֜ה subs.m.sg.a - |
| 9005 וַ conj - |
| 7971 יִּשְׁלַ֧ח verbo.qal.wayq.p3.m.sg sie |
| 347 אִיֹּ֣וב nmpr.m.sg.a so sandte Hiob |
| 9005 וַֽ conj - |
| 6942 יְקַדְּשֵׁ֗ם verbo.piel.wayq.p3.m.sg.prs.p3.m.pl hin und heiligte |
| 9005 וְ conj - |
| 7925 הִשְׁכִּ֣ים verbo.hif.perf.p3.m.sg und sich |
| 9001 בַּ prep - |
| 1242 בֹּקֶר֮ subs.m.sg.a er stand des Morgens |
| 9005 וְ conj - |
| 5927 הֶעֱלָ֣ה verbo.hif.perf.p3.m.sg früh auf |
| 5930 עֹלֹות֮ subs.f.pl.a und opferte Brandopfer |
| 4557 מִסְפַּ֣ר subs.m.sg.c ihrer aller Zahl |
| 3605 כֻּלָּם֒ subs.m.sg.a.prs.p3.m.pl - |
| 3588 כִּ֚י conj - |
| 559 אָמַ֣ר verbo.qal.perf.p3.m.sg sprach |
| 347 אִיֹּ֔וב nmpr.m.sg.a denn Hiob |
| 194 אוּלַי֙ advb Vielleicht |
| 2398 חָטְא֣וּ verbo.qal.perf.p3.u.pl gesündigt |
| 1121 בָנַ֔י subs.m.pl.a meine Kinder |
| 9005 וּ conj - |
| 1288 בֵרֲכ֥וּ verbo.piel.perf.p3.u.pl haben |
| 430 אֱלֹהִ֖ים subs.m.pl.a von Gott |
| 9001 בִּ prep - |
| 3824 לְבָבָ֑ם subs.m.sg.a.prs.p3.m.pl in ihrem Herzen |
| 3602 כָּ֛כָה advb - |
| 6213 יַעֲשֶׂ֥ה verbo.qal.impf.p3.m.sg losgesagt. Also tat |
| 347 אִיֹּ֖וב nmpr.m.sg.a Hiob |
| 3605 כָּל־ subs.m.sg.c - |
| 9006 הַ art - |
| 3117 יָּמִֽים׃ פ subs.m.pl.a nach |
See the chapter